מעדן בצל

עקרות בית, שאוהבות במיוחד לבשל, ​​מציינות את הטעם המעולה והעדין של מעדן השאלוט. הוא מתווסף כמעט לכל תבשיל, וזה נותן לזה האחרון ארומה מדהימה, יחד עם מאפייני טעם נעימים. וגם הבשר של המעדנייה מכיל מחסן שלם של רכיבים שימושיים.

מעדן שאלוט ניתן לייחס לגידולים מוקדמים. משפחת בצלצלי השאלוט נבדלת מגידולי בצל בכך שיש לה שיעורי תפוקה גבוהים יותר, נבדלת בחיי מדף ארוכים וכמובן בטעם מעודן שאינו דומה לבצל חריף. זן המעדן מייצר רק לעתים רחוקות חיצים. לשתילה, גננים לוקחים פרוסות, ומפיצים את הבצל באופן וגטטיבי. ישנם יתרונות רבים נוספים של תרבות:

• התבגרות ידידותית;
• תשואה גבוהה של לפת;
• איכות שמירה ארוכה למדי (עד שנה);
• עמידות לכפור (ברמה של -10-15 מעלות צלזיוס);
• אינדיקטורים גבוהים של טעם וסחירות;
• שימוש אוניברסלי בבישול;
• התנגדות לתנאים שונים של מזג אוויר גרוע;
• גידול באזורי אקלים שונים;
• הרכב שימושי עם תכולה גבוהה של סוכרים וויטמין C.

כמובן, היו כמה חסרונות:

• הצורך בניקוי בזמן: אם איחרתם באיסוף, הראשים נובטים;
• התרבות אינה סובלת שתילה עם עיבוי גדול.

שאלוט מהזן המתואר נבדלים ברוזטה גדולה למדי, צבעו ירוק. יחד עם זאת, בראש, ממש כמו בגידולי שום, יש כמה חתיכות של שיני. הקן מכיל 8 עד 10 בצלים. הם מוארכים בצורתם. כל אחד שוקל 45-50 גרם. צבע הקשקשים היבשים החיצוניים רווי, צהוב-חום. שאלוט יישמר היטב במשך 11-12 חודשים אם נשמר במקום קריר ויבש.

למעדן שאלוט יש מטרה לסלט, הוא משמש לעתים קרובות יותר טרי, משמש לשימורים, כמו גם לעשבי תיבול. לשאלוט יש טעם חצי חד, עדין למדי. הוא משמש בסלטים, כמו גם להכנת תוספת, מרק, חמוצים ורטבים.

אם מעדן ההבשלה המוקדמת נטועה באפריל או בתחילת מאי, הוא יבשיל לאחר 90-95 ימים. הקציר מתחיל בעשור השני של יוני. ניתן להשלים את האיסוף עד ה-10 באוגוסט.

מעדן בצל זני יכול להביא 6-7 ק"ג של מוצרים ממטר מרובע של שתילה.

על מנת להשיג יבולים גבוהים של שאלוט, שותלים יבול זן בשיטת שתיל. תאריכי השתילה הם תחילת אפריל. לפעמים הם נטועים בפרוסות (זה נעשה בעשור האחרון של אפריל), ומיד באדמה פתוחה.

זן שאלוט מעדן בררן לגבי איכות האדמה, הוא יגדל היטב באדמה פורייה. יש להוסיף חומרי הזנה נוספים לאדמת טיט או חולית בסתיו. אז, 5-7 קילוגרם של קומפוסט, 40 גרם של superphosphate, 11-15 גרם של אשלגן גופרתי מוחלים לכל מטר מרובע.

מומלץ להשאיר מרחק של 20 ס"מ בין המיטות, יש לקבור את החומר ב-2 ס"מ. המרחק בין החורים בשורות הוא 15 סנטימטרים.

בצל שאלוט מהזן הנחשב יש להשקות עד פעמיים בשבוע, בעוד שהאדמה מושקת באופן שהנוזל חודר לעומק של 11-15 סנטימטר. כדאי להשקות עד שהעלווה תיכנס, ואז ההשקיה מופסקת. זה מצביע על קציר קרוב. מומלץ לחכך את מרווחי השורות כדי לשמור על הלחות. יש ליישם דשנים עד שלוש פעמים בעונה. במקרה זה, הן תרכובות אורגניות ומינרלים משמשים.