
- שמות מילים נרדפות: לואיקו-2
- סוג הגידול: מידה בינונית
- תקופת הבשלה: התבגרות מוקדמת
- פוריות עצמית: פורייה עצמית
- קביעת פגישה: לצריכה טרייה, לשימורים, להכנת מיצים
- גודל עצם: בינוני
- הפרדה של העצם מהעיסה: לא ניתן להפרדה
- קשיחות חורף: -31.7 מעלות צלזיוס עד -34.4 מעלות צלזיוס
- משקל פרי, ז: 110-130
- צבע פרי: צהוב חיוור, ירקרק-צהוב בפירות בוסר, בצד שטוף השמש עם סומק יפהפה-אדום כרמין
למי שמגדל בארץ זנים מוכחים ואמינים באופן בלעדי, כדאי להסתכל מקרוב על תרבות האפרסקים עם השם היוצא דופן Loiko-2 של המבחר הבלארוסי, המתאפיין בטכנולוגיה חקלאית פשוטה ותפוקות שופעות.
תיאור המגוון
Loiko-2 הוא עץ בינוני, ניחן בפיזור טוב של ענפים בצבע חום-זית, עיבוי חזק של עלווה צונחת ירוקה בוהקת עם ציפוי מבריק, מערכת שורשים מפותחת וכתר מעוגל מסודר. ככלל, עץ האפרסק Loiko-2 גדל לגובה של עד 2.5-3 מטרים.
פריחה בעץ מוקדם יותר - השבוע הראשון של מאי. בשלב זה, הכתר הצפוף מכוסה בשפע בפרחים בהירים גדולים, ריחניים נעימים.
מאפייני פרי
האפרסק הבלארוסי הוא נציג טעים של מעמד המינים עם פירות בינוניים. משקל הפרי הממוצע הוא 110-130 גרם. צורת הפרי נכונה - עגולה, בעלת משטח קטיפתי. בשלב הבשלות הטכנית, הפרי מכוסה בצבע ירקרק-צהוב. פירות בשלים מתאפיינים בצבע עז ויוצא דופן - המשטח הצהוב הבהיר מדולל בסומק אדום כרמין, התופס כמעט מחצית משטח הפרי. קליפת הפרי דקה, לא קשה, עם קצה בולט. התפר הבטן על פני השטח מתבטא בצורה גרועה.
הפירות מיועדים לא רק לצריכה טרייה, אלא גם לשימורים, עיבוד לריבות, מרמלדות, לפתנים ושימוש בבישול. האפרסקים שנקטפו מועברים בקלות למרחקים ארוכים ומאוחסנים גם במשך שבוע. ריכוך הפרי איטי.
איכויות טעם
ל-Loiko-2 אפרסק יש טעם בלתי נשכח. העיסה הצהובה-ירקרקה ניחנת בעקביות בשרנית, עדינה, מעט רופפת וסיבית. הטעם נשלט על ידי מתיקות בהירה, בשילוב הרמוני עם חמיצות פיקנטית ושפע של מיץ סמיך. עצם קטנה כמעט אינה נפרדת מעיסת הפרי. לפרי ניחוח אפרסק קלאסי - קליל אך נעים.
הבשלה ופרי
Loiko-2 הוא גידול עם תאריכי פרי מוקדם. העץ מתחיל לשאת פרי בשנה ה-3-4 לאחר שתילת שתיל של שנה. שלב הבשלת הפירות הפעילה מתחיל באמצע יולי. תקופת הפרי המרבית של העץ נמשכת 7-8 שנים. מניב יבול אפרסקים בכל שנה ובאופן עקבי, בלי להחמיץ.
תְשׁוּאָה
לזן האפרסקים יש תשואה טובה, הגדל בהדרגה עם התבגרות העץ. בשנים הפוריות הראשונות לאחר השתילה נצפית יבול מתון - 20-25 ק"ג פרי, אך לאחר שנים הנתונים עולים.
פוריות עצמית וצורך במאביקים
הזן פורה מעצמו (יותר מ-60%) ולכן אין צורך לשתול עצים תורמים בעלי זמני פריחה דומים. לפעמים נטיעת עצים מאביקים מתבצעת רק כדי להגדיל את התשואות ב-20-40%. בנוסף, העץ מושך אליו מספר עצום של דבורים, מה שגם תורם להאבקה.
גידול וטיפול
שתילת עצים יכולה להתבצע הן באביב (לפני תחילת הצמחייה) והן בסתיו (חודש לפני הכפור המתמיד).עדיף לרכוש שתילים בני שנתיים עם מערכת שורשים מפותחת. השתילה מתבצעת על שטח נקי ומפולס, בצד הדרומי של הגינה, בו יש הגנה מפני טיוטות (מבנים, גדרות).
טכנולוגיה חקלאית אינטנסיבית של האפרסק הבלארוסי מורכבת ממספר פעילויות: השקיה (3-4 פעמים - בזמן הפריחה, יציקת פירות ובמהלך חפירת הסתיו), מריחת חבישות שלוש פעמים בעונה, היווצרות כתרים, הסרת ענפים יבשים ופגומים, קבועה. דילול, נורמליזציה של עודף שחלות, מניעת מחלות, ריפוף וחיפוי של אזור קרוב לגבעול, כמו גם הכנה לחורף.



עמידות לכפור וצורך במקלט
למגוון יש את ההתנגדות הגבוהה ביותר לכפור, כך שהתרבות יכולה בקלות להתגבר על ירידות טמפרטורה עד -35 מעלות. מקלט יהיה צורך רק באזורים הצפוניים, שבהם כמעט כל עצי הפרי מבודדים ביוטה או אגרופייבר. אין צורך במקלט באזור הדרום והמרכז.
עמידות למחלות ומזיקים
בשל חסינותו הגבוהה, העץ חשוף לעיתים רחוקות ביותר למחלות (צריבה מוניאלית, מחלת קלסטרוספוריום, עלים מתולתלים, טחב אבקתי) ונגיעות מזיקים. כהגנה, יש לבצע ריסוס/טיפול מונע מעת לעת.

דרישות לתנאי קרקע ואקלים
אפרסק בלארוסי אוהב לחות, מעריץ את השמש, החום והאור, וגם סובל בקלות בצורת. האדמה האידיאלית עבור עץ נחשבת לאדמה בינונית-קרבונטית - פורייה, רכה, לחה, נושמת. חשוב שמעבר מי התהום יהיה עמוק, שכן קנה השורש של העץ אינו מגיב היטב ללחות עומדת.
