מי אוכל עלי ורדים ואיך מתמודדים עם מזיקים?

ורד הוא אחד הפרחים הנפוצים ביותר הגדלים בחממות ובערוגות. עם זאת, צמח זה, לא פחות מהאחרים, מותקף על ידי חרקים, אשר יכולים לא רק להזיק, אלא גם להרוס יופי כזה.

כדי להגן על גינת הפרחים שלכם, חשוב לזהות את הבעיה מוקדם ולדעת איך למנוע את ההשלכות. תשומת הלב שלך מוצעת מידע שימושי על מזיקים המהווים סכנה לוורדים, סימפטומים של הופעה ושיטות הדברה.

כיום ישנם סוגים רבים של מזיקים שיכולים לאכול עלי ורדים, לכרסם פרחים, לאכול אותם במעגלים ולהשאיר חורים בעקבותיהם. מהתסמינים הללו, אתה יכול לזהות מה בדיוק הצמח אוכל.

החרק הקומפקטי הזה אוכל יורה צעירים ופרחים לא מנופחים. ברגע שכנימות תוקפות שיח, האחרון הופך אטרקטיבי יותר לטפילים אחרים. הצמח אינו יכול להילחם בנגיפים ובחיידקים הנובעים ממושבות הכנימות הרבות. יותר מכל, טפילים אוהבים את הצד הפנימי של עלים וניצנים.

הנקבות מהוות איום גדול, צאצאיהן חוצבים חורים עם חורים בגבעול ואוכלים צלחות עלים. מזיקים קטנים אלו הם זוללים, והצעירים מתפתחים במהירות ומתחילים להתרבות.

חרק זה הוא מכמה סוגים. חלקם אוהבים במיוחד שיחי ורדים. אם הופיעה פריחה דביקה על העלים, זה מצביע על נוכחות של חרק קשקשים. ראוי לציין שבגללה הצמח נדבק ביתר קלות במחלות שונות. אתה צריך לנקות את החלק הירוק. הטפיל קודח לא רק את העלווה, אלא גם את הגבעול.

טפיל זה אינו נראה בהתחלה, נוכחותו יכולה להיות מזוהה רק על ידי גנן מנוסה. לחרק בעל גוף שקוף יש צבע ירקרק-צהוב, ולכן הוא מסתתר היטב. קרציות נמשכות למוהל ויורה.

טפיל זה מתרבה לאורך כל הקיץ. אם לא תינקט פעולה, ייגרם נזק לכל הנחיתה. ניתן לזהות נוכחות של קרדית עכביש על ידי העלים המסולסלים, שהופכים במהרה לרשת. אם הצמח נפגע קשות, לא ניתן יהיה עוד להצילו. יהיה צורך להסיר את השיח כדי למנוע זיהום נוסף.

מזיק זה שייך למין Lepidoptera, יש לו מראה לא ברור, אבל הוא מסוכן מאוד לכל ירק. מיד כשמגיעה עונת הסתיו, הטפיל מטיל ביצים שיתבגרו לאורך כל החורף. באביב בוקעים מהם זחלים ומתחילים לאכול את הניצנים, העלווה, המתפתלת לצינור.

חרק זה עף משיח לשיח ומכרסם עלים, והזחלים שלו ניזונים ממוהל צמחים. אם העלים מצהיבים ומתחילים לדעוך, סביר להניח שהמזיקים האלה התחילו באתר שלך. חורים קטנים עשויים להופיע גם על הצמחייה.

אם שיחי הוורדים שלך נמצאים בחורים, אז זה מצביע על הדומיננטיות של מזיקים באתר. ראשית אתה צריך לגלות איזה חרק משפיע על השיחים כדי להבין מה לעשות הלאה. ישנם מוצרים רבים בשוק שניתן להשתמש בהם לעיבוד האדמה, ריסוס נטיעות וטיפול בהם מפני טפילים. הגנת חרקים דורשת גישה זהירה ורצינית. בהתאם לסוג המזיק, נבחר שיטת הדברה. בבית, אתה יכול להתמודד עם בעיה כזו אם אתה מתחיל בזמן. גננים מנוסים כבר מכירים את השיטות ויכולים לחלוק טריקים אישיים שבהם הם משתמשים כדי להגן על הצמחים שלהם. יש המעדיפים אך ורק תכשירים כימיים מהחנות, אחרים בוחרים בתרופות עממיות, אבל הכל תלוי במידת הנזק.

לטיפול בשיחי ורדים, ישנם כלים רבים ושונים שיעזרו לפתור בעיה זו. הראשון שבהם הוא אקטרה, השייך לקטגוריית קוטלי החרקים. התכשיר מהדור החדש מיועד לטיפול בקרקע מתחת לשיחים. היתרון העיקרי של המוצר הוא יעילותו כנגד מאות מינים של חרקים העלולים לפגוע בשיחי ורדים. התרופה מיוצרת בצורה של אבקה, טבליות וגרגירים, אתה יכול לבחור כל אחת מהאפשרויות המוצגות, העיקר הוא לעקוב אחר ההוראות ולהקפיד על המינון. ממיסים את הסוכן במים חמים וטפלו באדמה. תקופת התוקף יכולה להיות עד חודשיים, וזה יתרון.

בנוסף להגנה, אקטרה יכולה לשפר את מצב הפרחים ואף להאיץ את צמיחתם. אין חרקים עמידים לכימיקל זה. יתרון נוסף הוא בטיחות לבריאות האדם, החיה והדבורים. חשוב לבצע עיבוד לפני הפריחה.

הבא ברשימת התרופות הטובות ביותר הוא קוטל החרקים קליפסו, הנמכר בבקבוקים. מדובר בתרחיף נוזלי לבן המיועד לריסוס במהלך האביב והסתיו. היתרון הוא שהוא אינו ממכר, כך שניתן להשתמש בו בכל פעם ומחזיק מעמד בין שבועיים ל-4 שבועות בהתאם למזג האוויר. חרקים שניזונים מעלים ינוטרלו. התרחיף מדולל במים לפי הפרופורציות המצוינות בהוראות, ואז הריסוס מתבצע בבוקר ובערב. חשוב שהעלים יהיו יבשים, שכן התכשיר יתנקז מהמשטח הרטוב. "קליפסו" אינו מהווה סכנה לדבורים, אולם קוטל החרקים עלול לפגוע בתושבי המאגר, דבר שחשוב לקחת בחשבון אם יש לכם אגם מלאכותי באתר.

אם במהלך בדיקת האתר נמצאו מזיקים באדמה, יש לבחור ב"בזודין", המיועד לטיפול בקרקע. אפשרות זו מתאימה להדברת כנימות וחרקים שאוכלים עלים. הסוכן נספג על ידי הירוקים יחד עם לחות ונכנס לתוך הטפיל, מרעיל אותו. תרופה זו מגיעה בצורה של אבקה גרגירית. שקית אחת מספיקה לעיבוד 20 ריבועים. זה גם מסוכן לחיי מים. לאחר הטיפול, הצמח יהיה מוגן למשך חודש וחצי. אם יש תריפס או חדקוניות בשטח, יש לטפל בהן בעזרת "גמאיר" או "טופז".

אתה יכול גם להשתמש בשיטות אלה, במיוחד אם אתה לא יכול לקחת כימיקלים או שאתה רוצה להשתמש במה שכבר יש לך בהישג יד. לדוגמה, תמיסת פלפל חריף וקליפות בצל יכולה לעבוד היטב. לבישול תזדקק ל-0.5 ק"ג קליפה, כפית פלפל אדום גרוס וחצי סבון כביסה, כל זה נשפך במים חמים (דלי) ומחדירים אותו ל-3 ימים. אז תצטרך לסנן את ההרכב ולרסס את הצמח במשך שלושה ימים ברציפות. אפשרות זו מתאימה ללחימה בגלילי עלים, מנסרים וחדקוניות, מתמודדת היטב עם כנימות, קרדית עכביש ותריפס.

בכל גינה אפשר למצוא צמרות יתלה ועגבניות. ממרכיבים אלה מכינים עירוי, אשר לא רק משפיע לרעה על הטפילים, אלא גם מסוגל לחזק את חסינות השיח. לייצור תזדקק ל-2 ק"ג דשא ו-3 ק"ג צמרות, אשר מלאים בדלי מים. יש להרתיח את התערובת ולאחר מכן להשאיר אותה למשך מספר שעות. מסננים את המרק, מוסיפים לו חומר ניקוי. בפועל, הוכח שתרופות עממיות כאלה באמת מסוגלות לעזור להתמודד עם נגע הטפילים השואפים לפגוע בנטיעת ורדים.

במהלך עונת הגידול, יש לשמור על ורדים כל הזמן, אחרת השיחים ימותו. יסודות הטיפול מורכבים מניכוש השטח באופן קבוע, הסרת עשבים שוטים, שחרור האדמה ושיחים גבעות. כל חודש יש צורך לרסס לא רק צמחים, אלא גם את הקרקע. פתרון חלש של פרמנגנט אשלגן מתאים גם לעיבוד. ישנם מספר פרחים הדוחים חרקים, כך שניתן לשתול אותם ליד שיחי ורדים.

חשוב לבדוק את הצמחים באופן קבוע. אם יש עלים פגומים, יש להסירם מיד, ויש לטפל בשיח בקוטל חרקים. ורדים נחשבים לאחד הצבעים המשובחים, אבל הם גם הפופולריים ביותר, וחוץ מזה, הם מגיעים בסוגים שונים. יש צורך לבחור תרופות לפי סוג המזיקים המשמידים צמחים.